מגיעים עם רשימת דרישות
לפני שמחפשים שטח, רשמו מה מאחסנים, כמה משטחים או יחידות צריך להכיל, באיזה ציוד משתמשים וכמה משאיות מגיעות ביום. ציינו גם צרכים מיוחדים, כמו קירור, אזור אריזה או הפרדה בין סוגי סחורה.
הרשימה הזאת מאפשרת לסנן נכסים כבר בשיחה הראשונה ולהקדיש את הסיור לבדיקת ההתאמה בפועל.
עוקבים אחרי הדרך של הסחורה
התחילו מהכניסה למתחם: האם המשאית יכולה להגיע, להסתובב ולהמתין בלי לחסום את הפעילות? המשיכו אל הדלתות והרמפות ובדקו מידות, הפרשי גובה ומשווי גובה, אם קיימים. לבסוף עברו במסלול שבין הפריקה, האחסון והיציאה למשלוח.
מחסן גדול עם גישה לא מתאימה יכול ליצור קושי תפעולי שלא נפתר באמצעות עוד שטח.
מודדים את הגובה השימושי
בקשו את הגובה הפנוי מתחת לקורות ולמערכות. תכנון המדפים צריך להביא בחשבון גם את סוג הסחורה, ציוד השינוע ודרישות בטיחות האש. גובה המבנה לבדו אינו אישור לניצול כל הנפח לאחסון.
בודקים עומסים ותשתיות עם אנשי מקצוע
בקשו נתוני תכנון של הרצפה, ובדקו את התאמתה למדפים, לסחורה ולמלגזות עם מהנדס מתאים. בסיור אפשר לזהות סדקים או שקיעות; אי אפשר לקבוע במבט את כושר הנשיאה.
בדקו גם את חיבור החשמל, מערכות הכיבוי, הניקוז והאוורור. אם צריך לשדרג מערכת, בררו מי אחראי לעבודה, מה צפוי לעלות וכמה זמן היא עשויה להימשך.
בודקים את המיקום
ערכו של מבנה לוגיסטי נמדד במידה רבה בזמני הנסיעה: ללקוחות, לספקים ולצירים הראשיים. חשבו גם על העובדים: נגישות בתחבורה ציבורית וחניה לצוות משפיעות על היכולת לגייס עובדים ולשמור עליהם. וכדאי לזכור שכל רשות מקומית קובעת תעריפי ארנונה משלה, כך ששטח דומה יכול לעלות אחרת בערים שונות.
יוצאים מהסיור עם רשימת פערים
רכזו שלוש רשימות: מה כבר מתאים, מה דורש התאמה ומה עדיין לא נבדק. הוסיפו לכל התאמה עלות משוערת ולוח זמנים. לפני התחייבות, בדקו עם בעלי המקצוע את השימוש המותר ואת האישורים הנדרשים לפעילות.
כך משווים בין חלופות לפי היכולת להתחיל לעבוד ולפי העלות הכוללת, ולא רק לפי מספר המטרים במודעה.